להורים וילדים
  www.shauli.co.nr
שיר סיפור וספר
יום ג', ל’ באב תשע”ז
    דף ראשי  |  יהודון מאיר  |  תוכנות מחשב  |  מפת ישראל  |  מילון  |  מצות כיבוד הורים  |  לוח שנה  |  גימטריה  |  ספארי  |  שימושון  |  תמונות מספרות  |  כתובת האתר  
האם תורת ישראל גזענית? העונה בחיוב כעונה בלי דעת.

בתלמוד הבבלי (מסכת מכות דף יב' עמ' ב') למדנו כי עוד בטרם הבדילו עם ישראל ערי מקלט, היה מחנה לוויה קולט את החייב בגלות. ככל הנראה שבט לוי היה בעל היכולת לקרב את הרחוקים ולשקם את הצריך שיקום כדי להחזירו למסלול החיים המתוקן והנכון. הלכה זו תמוהה ביותר, היות והשכל מחייב כי דווקא שבט לוי, המקודש והמובדל בקיום מצוות שהצטווה בהם ושאין לשאר השבטים חלק בהם, לכאורה איננו צריך היה לקבל לשורותיו את חייבי הגלות. אין ספק כי תורתנו הקדושה אינה מבוססת על אדני תורת הגזע. מהי גזענות? פסילת ה"אחר" מחמת ארץ מוצאו, הוריו, קרובי משפחתו וכיוצא בזה זו גזענות. פסילת ה"אחר" מסיבות אחרות, ובראש הסיבות עצם סירובו של ה"אחר" לקבל את כללי ועקרונות היסוד לגיבוש החברה, זו לא גזענות. בארצות אשכנז הייתה השנאה בין יהודים לבין עצמם הגדולה ביותר. השנאה הינה מחלת נפש ולצערנו רבים מאיתנו לא הצליחו להתרפא ממנה. השנאה הייתה וקיימת בין משכילים לדתיים, בין יהודי ממוצא פולני ליהודי ממוצא גרמני, שנאה בין חסידים לליטאים ושנאה בתוך החסידויות השונות. קשה לומר את הדברים אבל מן הראוי שנלמד שכאשר יהודי לא עושה קידוש ה' באהבתו ליהודי "אחר" אזי גוי עושה הבדלה, כאשר יהודי מיישם את תורת הגזע גם הגוי לומד ממנו כיצד ליישם, אלא שאצל הגוי זה לא נגמר בלשון אלא במקל. מוסד חינוכי המסרב לקבל תלמיד שאינו עומד ברמת ההשכלה הראויה, הדרושה לגבש את הכיתה, ובתנאי הקבלה החינוכיים, איננו מוסד גזעני. ביהדות אין כל מקום לתורת הגזע. זו שייכת לאומות העולם. ההלכה היהודית לעולם לא תפסוק הלכה על בסיס תורת הגנטיקה. לקמן מספר דוגמאות כי היהדות שוללת את תורת הגזע: בקבלת התורה בהר סיני, התורה מעידה על העם שהיה מאוחד (לא כתוב "ויחנו" בלשון רבים, אלא "ויחן" בלשון יחיד, אחדות). בנוסף התורה מעידה שמיעוט העם היה מזרעו של יעקב אבינו ורובו מבני הגויים שעלו ממצרים (ערב רב עלה עימם). גויים אלו ביקשו להתגייר ולקבל עליהם את התורה בשלמותה. ואכן כל גוי יכול לקבל עליו תורה ומצוות (בשלמותם בלבד) ואנו צריכים לאוהבו ולנהוג בו כבוד. הבורא ביקש ליתן את התורה לכל זרעו של אדם הראשון אלא שרק עם אחד אמר "נעשה ונשמע, לכל התורה ולא לחלקים ממנה. בכל דור הבורא מחזר אחר הגויים כדי ליתן להם תורה ומהם יצאו גדולי ישראל כרבי מאיר בעל הנס וכרבי עקיבא וכשמעיה ואבטליון ומבני המן ומבני סנחריב למדו תורה ... מגילת אסתר מעידה כי בתקופת מרדכי ואסתר רבים מהגויים קיבלו על עצמם להתגייר ("רבים מעמי הארץ מתייהדים"). מספיק לציין את העובדה שדוד המלך מבחינה גנטית הינו מואבי, צאצא לרות, בת מלך מואב, שהייתה גרת צדק וכמוה עוד רבים וטובים. "תנא דבי אליהו, מעיד אני עלי שמים וארץ בין איש בין אשה אפילו עבד אפילו כותי הכל לפי מעשיו רוח הקודש שורה עליו". דהיינו, אם במעשיו קיבל על עצמו להיות גר צדק, אין זה משנה מה היה בעבר, מעתה הוא חלק מקהל ה'. כהן שנשא גרושה, אין בנו מיוחס אחריו. כנגד תורת הגנטיקה הקובעת שהוא בנו. הלכת "יכיר" קובעת שהילד שייך לאביו מכירו ולמרות שתורת הגנטיקה (השוואת הדם על ידי מעבדה) תקבע שאינו בנו אלא בן מאב אחר. בדיני נפשות לעולם אין להכיר בממצאים גנטיים אלא יש לפסוק על בסיס הלכות עדויות. יתכן מצב שהבן אינו כהן (מחוסר ידיעתו) אבל יחשב בהלכה ככהן, ומדוע? "כיון שנטמעו (התערבבו) – נטמעו". ובלבד שלא היה לבן ספק במורשת אבות, ושלא הוא גרם לספק. המעיין בספרי ההלכה מגלה אין סוף דוגמאות נוספות המעידות כי תורתנו תורת חיים, ואינה גזענית. יתכן ולאחר המוות שממצא גנטי יוכל לעזור בזהות פלוני. אבל בחיים עצמם אין קובעים להלכה כלום על סמך ממצא גנטי. כלל בידינו כי אין להתאחד "כנגד" על בסיס תורת הגזע. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מאידך גיסא, אל יהיה חלקנו ולא ייזכר שמנו אם אותם אלו המעוררים את המחלוקת ועושים את ישראל כאגודות אגודות שהבסיס לאחדות היא "כנגד", כנגד החילונים במקום לקרבם, כנגד זרמים ועדות ביהדות בסיבות שונות ומשונות של חינוך על רקע תורת הגזעים. ביהדות אין כל מקום לתורת הגזע. לצערנו שאלת "מיהו יהודי" היא שאלה כואבת בדורנו. רבים וטובים היושבים בתוכנו אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה. תורתנו הקדושה (ספר דברים פרק ז') מצווה אותנו להישמר מלהתחתן עם המוגדרים כלא יהודים על פי ההלכה. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי ... תלמוד בבלי מסכת יבמות (דף כג' עמוד א'): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי, אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי, בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה. אמר רבינא, שמא מינה (מסקנה), בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך ובמילים שלנו, חובה על ילד או ילדה מיהודי וגויה לעבור הליך גרות, אלא שיש לזכור כי נחשבים כיהודים מדרבנן (ראו הערות רבי משה איסרליש (הרמ"א) על הטור ובהגהות על השולחן ערוך, כי זו דעת ה"אור זרוע" גדול פוסקי אשכנז). מה ההבדל בין יהודי מדרבנן ליהודי מדאורייתא, מהם ההשלכות הלכה למעשה? לכאורה, או שהינו יהודי או שאיננו וצריך הליך גרות? כידוע, כל גוי הרוצה להתגייר חייב לעבור בשלב הראשון הליך דחייה. הגויי חייב להוכיח כי רצונו הוא בבחינת אהבה שאינה תלויה בדבר, ושאין ברצונו לקבל רק חלקים מתורתנו הקדושה אלא את כל התורה בשלמותה. יהודי "מדרבנן" אמנם חייב לעבור הליך גרות משום שנחשב כגוי מהתורה, אלא שבניגוד לגוי אינו נדחה ומצווה על בית הדין (כשאביו אינו עושה את הנדרש נכנס בית הדין תחת אביו) לקרבו ולעודדו לחזור לקהל ה'. בל נשכח כי יהודי או יהודיה "מדרבנן" הגיעו מביאת אב יהודי ומוגדרים "זרע ישראל". הרב חיים אמסלם, תלמידו של הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים", בספרו "זרע ישראל", מוכיח ממקורות רבים: · המוגדר כ"זרע ישראל" יש להקל בהליכי גיורו, ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד. לכן, בכל מקרה שכזה אין לדחותו, יש לדרוש רק הודעת עיקר המצוות וקבלת כל המצוות, אף אם לא יקיים כולם כבר עכשיו. · אין לבטל גיור, ואין אפשרות לבטל גיור שנערך כהלכה. רבים וטובים המוגדרים כ"זרע ישראל" (מאב יהודי ואם נוכריה), מדברים שפת הקודש, משתלבים בהגנת המולדת, במוסדות החינוך ובחיי הכלכלה, שללא הליך גיור לא יחשבו כיהודים על פי ההלכה, נחשבים כבנים אובדים. דעת ההלכה היא לא רק שאין לדחות אותם בהליך הגרות אלא יש להעבירם הליך גיור של קירוב רחוקים הלוקח בחשבון כל אפשרות בהלכה להקל. חרב חדה מונחת על צווארו של דיין שיחמיר במקום שצריך להקל. מידת הדין תבקש למצות עמו את הדין, ומי ערב לזרעו שלא ייטמעו באותה חברה אותה יצר במו ידיו, חברה שאי אפשר יהיה לזהותם או למנוע את חיתונם עם יהודים. לעולם יתפלל אדם על זרעו, שיוליכם ה' בדרך הטובה, וכבר עיננו ראו בני דיינים ששכחו דתם, ואין לנו אלא להישען על אבינו שבשמיים. כולנו תפילה שתבוא גאולה בימינו ודבר ה' ביד הנביאים "אחור לא ישוב ריקם". ספר ישעיה פרק יא' פסוק יב': "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" ולסיכום לאור כתבה זו, עלינו להרהר במחשבה כי ככל הנראה הבורא חפץ שהאדם יהיה ייחודי ולכן העניק לו את השוני מחברו, אולם ככל הנראה הבורא מואס באלו שמשתמשים בפן ה"ייחודי" כדי לפסול את האחר מלהיות במחיצתו.

 
 






תנך | חסר ויתר בתנך | תנא דבי אליהו | משנה | תוספתא | תלמוד בבלי | ספר החינוך | ספר הישר | תלמוד ירושלמי | פירוש רבינו בחיי | תורת האדם | מנורת המאור | ילקוט שמעוני | מדרש תנחומא | מדרש רבה | היד החזקה | אבות דרבי נתן | בן איש חי | ספר הכוזרי | חפץ חיים


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS