להורים וילדים
  www.shauli.co.nr
שיר סיפור וספר
יום ש', כח’ בכסלו תשע”ח
    דף ראשי  |  יהודון מאיר  |  תוכנות מחשב  |  מפת ישראל  |  מילון  |  מצות כיבוד הורים  |  לוח שנה  |  גימטריה  |  ספארי  |  שימושון  |  תמונות מספרות  |  כתובת האתר  
מאת הסופרת דפנה (שטיינר) שאולי

היה הייתה בארץ רחוקה, מעבר ליערות ההרים והימים, ממלכה. לממלכה היפהפייה היו עצי נוי מכל הסוגים והמינים , דרכי עפר סלולות ובתים בכל הצורות. על ממלכה זו שלט מלך . המלך היה תמיד שמח וטוב לב. אהב כל אחד, אהב את הטבע וכיבד כל אדם באשר הוא אדם. אנשי הממלכה היו מברכים את המלך ואומרים: "מלכנו טוב לב! אפשר לבקש ממנו הכל והוא מיד בלי שנחכה עונה לבקשתנו! בכל בעיה, אליו אנו פונים. כי המלך הטוב תמיד מקשיב ומוצא פיתרון." המלך הטוב היה יושב על כיסא הכבוד ומחכה לכל אדם שיבוא לבקש ממנו איזו בקשה. תחילה היה מקשיב ולאחר מכן עונה לבקשה. יום אחד, בא אל המלך, איכר עצוב מאוד. האיכר סיפר למלך: "אדוני המלך הטוב! אנא עזור לי! הפרה שלי מתה ואין לי כסף לקנות פרה חדשה, ובלי פרה, לא אוכל להתפרנס!" מיד המלך הטוב קרא: "תקראו למשרתיי! שיביאו מיד לאיש הזה פרה מהרפת שלי. האיכר הודה למלך והשתחווה לו: "תודה אדוני המלך הטוב! תודה!" מידי שנה בשנה, היה המלך עובר בממלכה כדי לברך את נתיניו. באותו זמן, היה מחלק לכולם זהב, תכשיטים, אבנים יקרות וכל מיני מטעמים טעימים. אנשי הממלכה היו שמחים כל כך והיו קוראים: " הידד הידד! יחי אדוננו המלך הטוב! אוהבים אותך, הידד!" אבל אט אט, אנשי העם החלו להודות למלך פחות על הטובות שהיו מקבלים מהמלך. המלך היה עצוב והרגיש שהעם כבר אינו אוהב אותו. כשהמלך ישב על כיסא הכבוד שלו הוא שאל את יועציו: "אינני מבין. אני נותן הרבה לעם שלי מכוון שאני אוהב אותו, אבל כעת, אינני מקבל שום תודות בתמורה. אנשי העם, בכל זאת, ממשיכים לבקש ממני עזרה, אבל אינם אומרים תודה על כך! - אל תדאג אדוני המלך הטוב, אמר יועצו הבכיר, אני בטוח שהם יחזרו ויודו לך. באותו היום, המלך הטוב נסע למאפייה אשר בממלכה. כשהמלך נכנס, הוא התפלא לראות את האופה נותר לישב על כיסאו כשבירך אותו לשלום! "שלום אדוני המלך!" קרא האופה ממקומו. - שלום גם לך, אמר המלך, האם תוכל להביא לי את הלחמניות שאני כל כך אוהב? - אני מצטער אדוני המלך, קרא האופה בעודו עדיין יושב. אני עכשיו בהפסקה, תחזור בעוד שעתיים. המלך יצא מהורהר מאוד. הוא חזר לארמונו, עצוב מאוד, ושוב התייעץ עם יועציו: " אני לא מבין. לא רק שלא מודים, אלא מתנהגים כלפיי בחוצפה! בלי שום כבוד! וממשיכים לבקש ולבקש... בדיוק באותו רגע, האופה נכנס וביקש מהמלך: "אדוני המלך הטוב! אנא עזור לי! תחנת הקמח שלי התקלקלה ואינני יכול לאפות בלי קמח ו... - לא! קרא בקול המלך הטוב. אינני מעוניין לענות לבקשותיך. שכחתם אותי, אינכם מכבדים אותי יותר. אתם יודעים איך לבקש ולקבל אבל שכחתם איך להודות... האופה לא הבין. הרי המלך הטוב תמיד היה עונה לבקשותיו. הוא התחנן: "אדוני המלך האהוב! בבקשה! אני מצטער, לא הייתי צריך לגרום לך לחכות קודם. אנא, סלח לי! אבל המלך הטוב, כבר החליט. הוא ביקש מהאופה לצאת מארמונו. השמיים כהו והעננים השחירו וכיסו את השמש. אבל גשם, לא ירד. הפירות לא גדלו, והעם היה מאוד עצוב. המלך הטוב, כבר לא היה שומע את בקשותיהם, ולא היה עונה לדרישותיהם. המלך לא היה יורד אל העם ולא היה מפזר מתנות. העם החליט לבקש מהמלך הטוב סליחה. הסתופפו כולם ליד כותלי הארמון של המלך הטוב. כל אחד החל לצעוק מחצרו של המלך וביקש סליחה: "אדוני המלך הטוב! בבקשה אל תכעס עלינו! " - לא התכוונו! אנו מתחננים! אנא, ענה על בקשותינו! המלך שמע את קולות עמו מארמונו. מעיניו זלגו שני דמעות. המלך קם מכסא הכבוד שלו ועמד במרפסת. משם צפה וראה את כל עמו. המלך הטוב אז קרא: " נתיני! אני רואה ומרגיש את הצער שלכם ואני שומע את בקשותיכם. אבל אותי שכחתם. ליבי מתמלא רחמים עליכם עם אהוב שלי, לכן, אתן לכם הזדמנות נוספת." המלך הרים ידיים לשמיים ואמר: "יום הראשון של השנה יהיה יום מקודש לי. ביום ההוא, תכבדו אותי, תזכרו אותי, תתפללו אלי, תבקשו כפרה על עוונותיכם ותחזרו בתשובה שלמה ואמיתית. אז, אסלח לכם. - הידד הידד אדוני המלך הטוב! אוהבים אותך! וכך, בערב יום הראשון של השנה החלו ההכנות. העם קישט את העיר בפרחים, כתבו למלך הטוב מכתבי חרטה ואהבה. בגדי לבן לבשו על גופם ועל ליבם. התפללו וחזרו בתשובה. וביום הראשון של השנה, כל העם עמדו מתחת למרפסת של המלך הטוב. גדולים וקטנים, צעירים וזקנים, אופים ואיכרים.. ביקשו סליחה באלף מילים, תקעו בשופרות, לעורר רחמים. ואז, פרצו בשיר. בשיר כל כך יפה, שיר על סליחה, על חרטה אמיתית, שיר על מחילה.. המלך הטוב שמח מאוד והתמלא אהבה ורחמים לעם שלו. יצא המלך למרפסת ובירך את עמו: "מוחל אני לכם עם אהוב שלי. וכעת אפתח את שערי ארמוני, שערי הרחמים. ואברך אתכם לשנה חדשה טובה ומתוקה!" ומאז,בכל שנה ושנה, ביום הראשון של השנה, העם מתלבש לבן ונזכר במלך הטוב שלו, אב הרחמים, ומבקש שישלח לכולם שנה טובה ומתוקה. אמן.